בניסיון להבין האם ראש הממשלה בנימין נתניהו יצליח להתמודד עם אתגר חייו ולהמשיך בתפקידו גם אחרי המלחמה, סיכמנו מספר מקרים בהם מנהיגים לא שרדו בתפקידם בעקבות מלחמה ומה הסיבות לכך.

אהוד אולמרט

הדוגמא הקרובה ביותר מבחינה היסטורית היא התפטרותו של ראש הממשלה ה-12 של מדינת ישראל בעקבות מלחמת לבנון השנייה. המחאות נגדו אהוד אולמרט החלו עם סיומה של המלחמה שנתפסה בעיניי הציבור בישראל ככישלון בכל הרמות. מוכנות הצבא, העורף, קבלת ההחלטות ועוד (מזכיר משהו?!). הרמטכ"ל דן חלוץ ושר הביטחון עמיר פרץ, התפטרו מתפקידם זמן לא רב לאחר סיום המלחמה, והציפייה הייתה שגם אולמרט יינקוט מעשה דומה. אולם, אולמרט המשיך בשלו עוד כשנה שלימה עד שהודיע על פרישתו כתוצאה מלחצים פוליטיים רבים וההבנה שממשלתו לא תישרוד עוד. אמנם בדו"ח הביניים קבעה ועדת וינוגרד, שמונתה לחקר אירועי המלחמה, שראש הממשלה אחראי מיניסטריאלית ואישית לליקויים, אבל בד"ח הסופי היא הטילה את עיקר האשמה בכישלון על הדרגים הצבאיים ולא מצאה פגם משמעותי בהתנהלותו של ראש הממשלה.

נוויל צ'מברליין

צ'מברליין שכיהן כראש ממשלת אנגליה בשנים שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה ועד שנה לתוכה, אולי מרגיש לרוב הישראלים כדמות עלומה שאין קשר בינה ולבין המתחולל בישראל. אולם, מגוון אירועים בהיסטוריה שלו מזכירים את מה שקורה בישראל כיום, ומעל הכל, הסלוגן הטבוע אצל מתנגדי נתניהו בישראל, 'לך', נאמר גם עליו כשמונים שנים קודם לכן. צ'מברליין נתפש כאחראי למספר מבצעים כושלים של הצבא הבריטי בתחילת מלחמת העולם השנייה ונאלץ לעזוב את תפקידו בעקבות מתקפה מצד חבריו למפלגה. בעקבות מצב החירום ששרר באותו הזמן, נאותו חברי מפלגת האופוזיציה (הלייבור) להצטרף לממשלת אחדות בתנאי שזו לא תכלול את צ'מברליין. בעקבות התקדמותה המהירה והאימתנית של גרמניה הנאצית, במאי 1940, הגיש צ'מברליין את התפטרותו וצ'רצ'יל מונה במקומו. ב-9 בנובמבר באותה השנה, נפטר צ'מברליין לאחר הידרדרות מהירה במצב בריאותו.

"לך". נוויל צ'מברליין (מימין) ומחליפו ווינסטון צ'רצ'יל

מנחם בגין

מנחם בגין נחשב בעבור רבים בישראל, בעיקר בצידה הימני של המפה הפוליטית, כאחד המנהיגים הבולטים שהיו למדינת ישראל. סיפורו של בגין, שנמנה על מייסדי הליכוד והביא לראשונה לשלטון הימין בישראל, הוא סיפור של מנהיג מגיל צעיר שהיה פעיל בתנועה הציונית עוד לפני הקמת מדינת ישראל. קיימת מחלוקת לגבי סיום הקריירה הפוליטית-ציבורית ארוכת הימים של בגין. יש שמייחסים זאת לפטירתה של אישתו, אחרים לדיכאון ממנו סבל ללא קשר לתפקידו ולמצבו הבריאותי. עם זאת ומעל הכל, סיום תפקידו של בגין מזוהה עם מלחמת לבנון הראשונה, שכונתה בתחילה מבצע של"ג- שלום הגליל. בגין שנתן את ההוראה לצאת למצבע שאין צודק ממנו, חזה במו עיניו כיצד צה"ל שוקע בבוץ הלבנוני. המבצע עצמו, שערך כ-16 שבועות, הוכתר בהצלחה. אולם, השהייה הממושכת שבאה בעקבותיו, גבתה קורבנות רבים. באוגוסט 1983, כמעט שנה לאחר שהסתיימה מלחמת לבנון הראשונה, הודיעה בגין על התפטרותו. בגין עצמו אמר שהסיבה להתפטרותו היא אישית, וקשה להגיד באופן נחרץ וחד משמעי שמלחמת לבנון היא שגרמה לו לסיים את תפקידו. בין אם הייתה זו המלחמה או נושא אישי כזה או אחר, מילותיו הידועות של בגין "איני יכול עוד" נשמעות לנו כמעט בלתי אפשריות באווירה הפוליטית בישראל בעשורים האחרונים, וקשה לראות ראש ממשלה קם ומודיע לאזרחי ישראל שהוא לא מסוגל יותר ולכן עוזב את תפקידו.

"איני יכול עוד". מנחם בגין יושב לבדו מול גבול לבנון

גולדה מאיר

גולדה מאיר קנתה לעצמה מקום של כבוד בהיסטוריה של מדינת ישראל משתי סיבות. הסיבה הראשונה, היא הייתה האישה הראשונה, ועד כה היחידה, שכיהנה כראשת ממשלה בישראל (ואחת הראשונות בעולם המערבי). הסיבה השנייה, והזכורה יותר היא מלחמת יום כיפור (יש שיגידו שהגלידה גם נחשבת כסיבה). מלחמת יום כיפור הפתיעה את ישראל והביאה לשינוי תפישה מהותי בכל תחומי החיים במדינת ישראל. משפטים שאנחנו שומעים גם לגבי ה-7 באוקטובר נשמעו רבות גם בהתייחס למלחמת יום כיפור. אגב, כפי שהסברנו, מתקפת הפתע של ה-7 באוקטובר קשורה קשר ישיר למלחמת יום כיפור שבה רואים רבים בעולם הערבי כניצחון על הישראל. ההיסטוריה מלמדת שישראל היא זאת שניצחה ביום כיפור, ואף שמלחמה זו הביאה ככל הנראה להסכם השלום עם מצרים. אבל בואו לא נבלבל את הבורים בעובדות. לאחר סיום המלחמה והסכמי הפסקת האש, הוקמה בישראל ועדת אגרנט הידועה לחקר האירועים שגרמו לתפקוד הלקוי במלחמת יום כיפור. הועדה הטילה את מלא האשמה על הדרג הצבאי, ואף שיבחה את הדרג המדיני, ובו גם גולדה מאיר. זאת ועוד, בבחירות שהתקיימו כחודשיים לאחר תום המלחמה, ניצחה גולדה מאיר בראשות המערך (מפלגת העבודה) והקימה ממשלה. כחודש לאחר הקמת הממשלה, ב-1 באפריל 1974 פרסמה ועדת אגרנט את מסקנותיה, וכאמור, לא הטילה אחריות על הדרג המדיני. דוד אלעזר הרמטכ"ל התפטר בעקבות המסקנות שקבעו כי הוא אחד האחראים ביותר למחדל. בהתפטרותו הביע אלעזר מחאה על כך שלא הוטלה אחריות כלל על הדרג המדיני, דבר שגרם להתגברות המחאה נגד גולדה. בסופו של דבר, ולאחר לחצים מתוך המפלגה שלה, התפטרה גולדה מאיר ב-11 באפריל 1974 שבין השאר הגיעה לגיל 76 וחלתה בסרטן.

מספר מסקנות שניתן ללמוד מההיסטוריה:

1. מלחמה היא בהחלט גורם משמעותי בהתייחס להשפעה על ראש הממשלה. עם זאת, יש לקחת בחשבון גורמים נוספים רלוונטיים כמו, מצב בריאותי, קונסטלציה פוליטית ועוד.
2. ראש ממשלה מתפטר כתוצאה מאחד משני מקרים, הבנה אישית של הדברים (בגין) או המקרה היותר נפוץ, לחץ פנימי מהמפלגה (צ'מברליין וגולדה) או מגורמים פוליטיים אחרים (אולמרט).
3. לחץ ציבורי בהחלט יכול להביא ללחץ פוליטי שיגרום להתפטרות. אולם, יש לבחון כל מקרה לגופו ולהבין את האינטרסים הפוליטיים כראוי. למשל, מה הרווח הפוליטי של אותם גורמים לוחצים והאם הוא קיים במקרים אחרים.

לסיכום, קשה לדעת מה עתידו של נתניהו לאור מקרי העבר. אולם ניתן להבין את המנגנון שלפיו התפטרות יכולה לקרות.